התנהגות אכילה


16 May

איך מתרגמים הבנה מודעות, לעשייה ולאחר מכן לדרך התנהגות ? 

מהי הדרך שלכם לעשות זאת ?

טוב אז השאלה הזאת באמת כללית. וכמו ששחר כתב .."את שואלת שאלה ככלית שמסתירה שאלה אישית".ו הציע:  "תשאלי את השאלה שאת באמת שואלת". תאכלס אני לא יודעת אפילו מה אני שואלת ..אולי אני מבקשת מבט נוסף, אני מרגישה שאני מפספסת משהו. אולי אני שואלת מה הדרך לרדת במשקל.. אני לא יודעת אני מרגישה מתוסכלת מפחדת מבולבלת חסרת כיוון, טיפשה (שזה דווקא טוב ככה יש סיכוי שאלמד) אז אני פאקינג לא יודעת.

הנושא שעליו אני מדברת כמעט כל הזמן זה אוכל, אכילה, התנהגות אכילה. אני כותבת עליו הרבה, אני לוקחת אותו לטיפול, אני עושה עליו עבודה רגשית, בכל פעם מגיעה לתובנות כל אחת באמת מליון דולר.

 מסכימה לפתוח את הלב לטייל בשברים, להציף רגשות, לטבוע בהם, לצוף בהם, לבעוט בהם, להתקרבן עליהם, לחבק אותם, לאהוב אותם.

אממה עד כמה שאני יכולה להגיד על עצמי שאני ממש מסורה "לשיקום הריסות".

 כאשר אני מגיעה תאכלס להתנהגות אכילה שלי ולמה שאני בוחרת להכניס לפה אני נתקעת.

זה כאילו הנשמה והלב ראויים מבחינתי לשיקום להבנה למאמץ למסירות לחמלה לדאגה להתגייסות.

והגוף המיכל שבו היא שוכנת ..כלום.והוא אתם יודעים לא יהיה כל כך נחמד אליי אם אמשיך בדרך זו.

אני יודעת עד למעמקים מה הסיבות הרגשיות מהם אני אוכלת אני יודעת את הסיכון של מה יקרה אם אמשיך בדרך שאני הולכת. זה כאילו שיש הפרדה בין הגוף והנפש שלי, כמו גם הפרדה בין מה שאני יודעת לאיך שאני מתנהגת, כמו גם נתק בין האכילה לבין התוצאה.

אשתף אתכם בשיח פנימי עם השומן שלי ..עשיתי את זה כתרגיל בקבוצה שאני חברה בה.

היה לי  שיח עם השומן, אחד המפתיעים שהיו לי ever !

את קצת מצחיקה את יודעת מצד אחד את רוצה להיפטר ממני ומצד שני את לא מפסיקה לדאוג שאני אגדל אתפתח ואתפוס יותר מקום.

הרצון האמיתי מצוי במעשים ובהתנהגות שלך ..מכאן זה ממש נראה שאת רוצה לשמור להגדיל ולהרחיב אותי .. את לא רוצה להיפטר ממני מותק את מפחדת לאבד אותי.אז תני לי להרגיע אותך, את לא מאבדת אותי, גם כאשר תרדי ממשקלך אשאר בתוכך אמנם עם פחות נפח ואתפוס מקום קטן יותר ..אבל אשאר כאן עד שנחזיר יחד את הגוף המדהים הזה שלך לאמא אדמה.

חוץ מזה תקשיבי האיברים כאן מתלוננים שאני נדבק אליהם ..גם הם כמוך רוצים לסלק אותי ..אז כשאין לי ברירה אני עף לדפנות של הגוף מרפד לך קצת את התחת והחזה שם יחסית אני מתקבל בברכה.

בואי אגלה לך סוד קטן איך לכווץ אותי קצת.. תאהבי אותי תפנקי אותי תדאגי לי, אגיד לך מה אני אוהב ..תרשמי ..את רושמת..

אז ככה :

 אני אוהב אוכל חמים לא חם מידי שיהיה נעים.

אני אוהב מים תשתי יותר.

תעשי יותר אמבטיות.

אני אוהב תנועה פיזית וגם רגשית.

אני אוהב מגע ..תגעי בי עם מגע אוהב ולא לא כמו שאת נוגעת בי כאילו אני לא שלך בזכות.

אני אוהב להיות אהוב זה ממיס אותי ..הופך אותי לשלולית.

אתמול היתה לי שיחה שהרעידה אותי פנימה. בנזוגי דיבר את קולו של הגוף שלי אחד המשפטים שעשו לי ממש בום היו "את עושה עבודה נפלאה עם הנפש שלך ..אבל ממי אני רוצה להזכיר לך שאת המסע הזה כאן את עושה עם גוף וגם לו צריך לדאוג".

כמובן שנשארתי ללא מילים הגוף שלי הרגשתי אותו זז בתגובה של הסכמה ..בכיתי קצת מתסכול ואחרי זה עוד קצת ואז הלכתי לאכול (לא מלפפון, וגם לא תפוח)משהו במעבר לעשייה פשוטה לא מצליח לי.אני יודעת הרבה ומבינה שאני לא יודעת כלום. אני מסתובבת במעגלים ובכל פעם המעגל שאני מסתובבת סביבו (הגוף שלי)  מתרחב יותר ויותר.

משהו חסר לי אז למרות שממש קשה לי לפרסם את מה שכתוב כאן עושה זאת.

שוחחתי על כך עם המטפל שלי, הוא הרחיב לי מעט ואמר: "יישום של תובנות לפעמים לוקח הרבה זמן. זה שאני יודע משהו לא אומר שאני בשל ליישם אותו. כך שאת עוד לא מוכנה לשינוי שאת רוצה/צריכה לעבור ברובד הפיזי, והשאלה היא מדוע. מה יש בשינוי הזה שמאיים עליך, על מה את צריכה לוותר כדי שהוא יצליח (אני מתכוון לוויתור רגשי, לא לשינוי התזונתי)"

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.