ה -1 בספטמבר


01 Sep

ה- 1 בספטמבר.

מעלה בי זיכרונות..

יום שכמעט לאורך כל שנות לימודיי בבית הספר היה מסמל יותר מכל את הצריך מול הרוצה.

צריך ללמוד, צריך להכין שעורי בית, צריך לשבת בשקט בכיתה

צריך לקום מוקדם בבוקר, צריך וצריך וצריך ..

ואני רציתי לקום מאוחר, רציתי ללכת לגן שעשועים לשבת על עץ התות ולראות את העולם מלמעלה, רציתי ללכת עם אמא לסופר ובהמשך ללכת איתה לעבודה...רציתי ורציתי ורציתי..


מצאתי במהלך שנות לימודיי פתרונות יצירתיים בתוך המערכת הזאת..

שעורי בית, אפשר לספור על כף יד אחת את הפעמים שבאמת עשיתי שעורי בית (בהרבה מקרים הייתי מקריאה ממחברת ריקה ככה מהראש)

החוויה שאני לא חכמה ליוותה אותי עד הצבא, בהרבה מקרים אוכל עזר קצת לטשטש את זה.

למזלי בנושא החברתי היה לי בסדר (בדרך כלל חברה אחת טובה)


היום הסתכלתי על ילדים עם תיקים צועדים לכיוון בית הספר והיה לי קצת עצוב ..שרוני מאז עלתה והופיעה בתוך ליבי ..

נתתי לה יד ואמרתי לה ..מה שאני מבינה היום

הסברתי לה המערכת והשיטה לא מתאימה לכל אחד (ככל הנראה לא התאימה לי)

ולא כמו שחשבתי שאני לא מתאימה לה..

הלכתי איתה בליבי זמן מה חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה תודה.

❤️

02Mar
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.