02 Feb

לפעמים ככה פתאום לכמה שניות אחדות אני מסכימה לראות שאין לי שליטה.

לפעמים ככה פתאום לכמה שניות אני מסכימה להרים ידיים ורק להיות עם ובתוך מה שקורה.

לכמה רגעים אני מצליחה להרגיש פחד והמון חוסר אונים

לכמה רגעים אני מסכימה להרגיש ממש קטנה וממש להפוך להיות נקודה.

ואז לכמה רגעים אני חושבת שהבנתי ואז מבינה שבעצם לא.

ברגעים שכאלו אני מנסה להציל.

במיוחד את עצמי.

אתמול דיברנו על זה בזום אני ושחר.

הוא הציע לי להיות עם ולא להציל את ..(אני כבר מזהה משפטים כאלו שלו שנוגעים אצלי במערכת ההפעלה)

הבוקר החלטתי להיות לרגע צופה, לבלוש אחרי המחשבות שלי ולראות מה מתרחש בתוכי.

ואז קלטתי את התנהלות בתוכי דרך החוויה.

שמתי לב לגיוס כללי של הצבא הפנימי שלי

היו שם כמה מפקדים בהיכון לחלק פקודות

וגם כמה סוגי חיילים

יש שם כאלו שאחראיים על פתרונות, וכאלו שיש להם את כל התשובות

יש שם חיילי תקיפה

ויש שם חיילי הגנה.

ובנוסף יש שם 2 חיילים עם תפקיד מיוחד

לדאוג לאספקה מלוחה וגם מתוקה.


התבוננתי בשקט בכל מה שקורה והרמתי ידיים. (כן, גם פיזית, ישבתי עם ידיים למעלה)

ובדיוק באותו רגע נהיה לי שקט כזה עם עוצמה

שקט רך ועדין..

קצת כמו בתמונה.

💛

02Mar
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.