לצוף בים של אהבה


23 Jan

בתקשור הקודם עם ונוס דיברנו על רחם ועל השליה

מסעה של הנשמה מתחיל ברחם.

בשליה

של – יה

הזנה ממקור הבריאה

מעבר הנשמה אל תוך הגוף הפיזי.

השליה היא חיבור לאלוהי מקום בו מתבצע חילוף חומרים בין הרוח לחומר. בין האלוהי לאנושי.

9 חודשים בהם הגוף הפיזי נבנה ומתכונן לעבור בתעלת הלידה אל אויר העולם בו הוא עתיד להתקיים.

להאיר את סביבתו באורו ללמוד וללמד להתפתח ולפתח לצמוח ולהצמיח.

בסיום מסעו להשיל (השיל = שליה) את גופו ולחזור אל האור דרך המנהרה /תעלה בחזרה אל האור.

להשיל את האשליה.

בנקודה זו הסתיים התקשור הקודם

הבוקר קיבלתי המשך ..

מים (אהבה) היו מאז ומעולם האמצעי להתפתחות וגדילה.

מים (אהבה) מהווים כ 60 אחוז ממסת גופו של האדם.

עובר צף בתוך רחם אימו עטוף במים צף בתוך אהבה

רק אותה הוא יודע רק אותה הוא צריך.

עובר = עובר

עובר מסביבת קיום של מים לסביבה קיום של אויר (אשליה).

בזמן מעבר זה ועם ניתוקו של העובר מחבל הטבור מתנתק הוא מחיבורו לשליה (אלוהות)

ועובר לעולם של אשליה,  אי - שליה.

חיתוך חבל הטבור היא הפעולה אשר מפעילה את אשליית ההפרדה (החשכת העובדה שהנכם אחד מהאלוהות עצמה) כאן מתחילה הנשמה מסע משותף עם גופה המארח, מסע האינדיבידואל המחפש שייכות ומשמעות.

לשם מסע זה וכדי שיוכל אדם ללמוד מתוך מסעו קיבל הוא מתנה (רגשות) גשרים בעלי תדרים שונים העוזרים לו לעבור את מסלולו. (לכל רגש תדר וגוונים רבים)

מנגנון רגשי זה פועל באמצעות שני ניצוצות של אש (ניצוצות של הבריאה עצמה)

כאב ועונג.

כאב ועונג הם אותם ניצוצות של אש אשר מעוררים את המנגנון הרגשי.

בעזרתם גוף האדם נדלק מתעורר ומתפתח.

חשיבות גדולה ישנה במנגנון זה בכלל בהסכמה להרגיש בפרט.

כי בעשותכם כך, הנכם מתחברים למקור אשר שוכן מעבר לאשליה.

ולרגעים אף מתעוררים מאותה אשליה.

בנוסף רוצה לשתף ולספר שהתקשור עם ונוס מתאפיין בתחושות של חום נעים ועוטף, קצת כמו הרגשה של לצוף בתוך ים של אהבה.

התקשור איתה הוא תחושתי בעיקרו ובתוכו גם מעט מלל.

שאלתי אותה על כך..

תשובתה היתה:

הרחבת חווית התקשור.

ברגעים אלו ממש אני מעט מתקשה "בנחיתה" אפילו רק מלכתוב את התקשור.

ובנימה זו אאחל לכם ריחוף וציפה נעימה עד לפעם הבאה..

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.