סמבוסק פיצה


14 Jun

לפעמים כל מה שצריך זה ללמוד להקשיב.

זה היה מזמן ממש מזמן  סביב גיל 20 (30 שנה אחורה) שביני לבין "האושר" הפרידו 8 ק"ג.

כל מה שרציתי היה להיכנס לג'ינס המיתולוגי במידה 38 כזה פשוט ואפילו לא עם שם מפוצץ של מותג.

ממש פשוט, ואיתו ללבוש טי-שירט הכי פשוטה וזרוקה כזאת עם וי לא קצרה מידי אבל כזאת חצופה שמרימים את היד לקחת משהו המותן מבצבצת בכאילו אני לא ממש שמה לב ..

אני זוכרת שעבור משימה זאת נרשמתי לקבוצת הרזיה ..

התור לשקילה השבועית ..שורה של אנשים עם פנים מבוהלות ולחוצות. זה מיד נראה לי כמו שורה של פרות בכניסה לרפת..(מבקשת מראש את סליחת הפרות 🐄 הן חיות מקסימות)

באותו יום של השקילה כמובן שהייתי צמה האמת היא שהצום התחיל בשעות אחה"צ של יום לפני .. הייתי מגיעה חלשה, מובסת, מבואסת וכמובן מורעבת ..שרק תעבור השקילה וארד במשקל.

הייתי יושבת שם ומקשיבה למרצה מדברת.. צריך להיות צריך לעשות וצריך וצריך ואני כל המילים עוברות לידי ..הודפת אותן ..

בין המילים שומעת את צמד המילים כוח רצון מילות הקסם כך היא אומרת.

ואני, אין לי לא כוח ..ורצון, הרצון היחידי שיש לי זה, שתסיים לדבר שיסתיים המפגש כדי שאוכל ללכת למאפיית הטאבון לא רחוקה משם לקנות לי 2 סמבוסק פיצה ולאכול אותם בכזאת מהירות ותשוקה שבאותו רגע שוות ערך לסיפוק מיני כזה של הביוקר.

אני זוכרת שהייתי הולכת שבוע אחרי שבוע ..אז ירדתי במשקל ונכנסתי לג'ינס המיתולוגי.. זה החזיק בדיוק חודש וחצי ומהר מאוד כל מה שהורדתי עלה ואפילו יותר ..

את הסיבוב הזה של נדנדת ירידה במשקל ועלייה של הכל כולל ריבית עשיתי המון פעמים יותר מאשר אני כבר מסוגלת לזכור.

שנים הסתובבתי באותו לופ של כוח רצון, שנים ביקרתי את עצמי באופן קבוע אין לך כוח רצון את לא בסדר ..שנים של התמודדות כוחנית מול רצון לאכול.

שנים ישבתי מול דיאטניות, מרצות בקבוצות הרזיה, כולן התעסקו לי בגוף, כולל אני.. מבלי להקשיב לאותו קול ברור ולא מרפה ..שאומר, אני רוצה, ואני בתגובה סותמת לו את הפה עם אוכל. 

חשבתי שאותו קול מבקש לאכול ..

הקשבתי לו היום ושאלתי את הקול ..אתה רוצה לאכול ?

והוא בתגובה ענה ..לא, אני בכלל לא רוצה לאכול ..

אני מורעב אבל ממש לא לאוכל ..

הייתי בשוק האמת שאני עדיין ..

הקול הזה רצה לצאת, ואני לא הייתי מוכנה לשמוע ..

ועכשיו נראה לי שאני כן.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.