שינוי מצב צבירה


27 May

מידי פעם לתוך שיחה שלי עם מישהו משמיעה ההדרכה הרוחנית שלי את דבריה דרכי.

זה מפתיע אותי וגם מרגש אותי בכל פעם מחדש.

אני שומעת את עצמי מדברת אך המילים או הרעיון הוא לא משהו שפגשתי שמעתי או חשבתי לפני שאמרתי אותם. לעיתים זה אפילו לא בניסוח שלי או בקצב הדיבור הרגיל שלי.

וכך קרה לי היום.

בשיח שהיה לי,  בין הדברים דיברנו על הנשמה, על גלגולי נשמות ועל תקשור עם עולם הרוח.

כיצד את מגדירה נשמה הוא שאל אותי

לרגע עצרתי ושאלתי את עצמי מה זאת באמת נשמה ?

לא היתה לי תשובה מיידית לכן שתקתי והרשתי לעצמי לעצום את העיניים ולשקוע לתוך עצמי להשקיט את המחשבות, חשתי התרחבות בתוכי פתחתי את העיניים והתחלתי לדבר מתוך אותו מקום אליו שקעתי.

נשמה היא רוח, עניתי נשמה היא תמצית אנרגיה בעלת יחוד ותדר משלה.

ואז נתתי דוגמא (הרגשתי איך המילים זורמות לי מבלי שאני חושבת אותם) 

מול עיניי הופיעה קוביית קרח.

קרח הינו מוצק, ניתן לראות את גודלו, את גבולותיו הוא תופס מקום ברור במרחב וניתן לחוש אותו.

אותו קרח כאשר יבוא במגע עם חום ישתנה ויהפוך לנוזל יחד עם כך ישתנו גבולותיו צורתו והמקום שהוא תופס במרחב. אך עדיין נוכל לראותו ולחוש אותו באמצעות המגע שלנו בו.

וכעת אותו קרח אשר הפך למים כאשר יבוא במגע עם חום ישתנה ויהפוך לאדים יחד עם כך ישתנו גבולותיו צורתו הנראות והמגע איתו, כעת אי אפשר לראותו ולא לחוש בו באמצעות מגע אי אפשר לראות את גבולותיו ולמרות זאת הוא קיים.

כמו שקרח משנה את מצבי הצבירה שלו כך הנשמה המתאחדת עם גוף.

היא מתחילה כרוח/אנרגיה

מתחברת לגוף גשמי ומוצק (קרח)

החיבור עם הגוף מניע ומזרים פעימת חיים (מים)

כשמגיע זמנה וסיימה מסעה נפרדת מהגוף אשר מתקרר זרימתו מופסקת וחוזרת היא למצב של רוח (אדים)


נפלא הוא אמר, התשובה הזו עושה לי טוב.

גם לי אמרתי, במיוחד כעת שאני חווה געגועים לאבא שלי..

נכון שאי אפשר לראות את הרוח/אנרגיה ואי אפשר לגעת בה אך כן ניתן לקלוט אותה, היא בהחלט קיימת, אך במצב צבירה שונה.

אהבתי את ההסבר והדימוי של הקרח אז משתפת . 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.