ציפיות יש רק על הכריות


באחד מהפגישות שלי היום המתאמנת התלוננה על עייפות ועל כך שאין לה כח להניע את התהליך שהיא מבקשת להתקדם בו .. במהלך הפגישה הציף אותי זיכרון .. נזכרתי במשהו שחוויתי לפני כמה חודשים בהקשר לתרגול  שעשיתי בקבוצה שבה אני לומדת תקשור. לעיתים תקשור או דיאלוג פנימי/חיצוני בזמן אחד יכול להיות רלבנטי בזמן ובסיטואציה אחרת.. חווה את זה לאחרונה דיי הרבה. והיום זה היה חזק ונוכח מאוד בטיפול ולכן משתפת.

התרגול היה בנושא העייפות שרבים חווים כרגע. הרעיון היה לתקשר ולהבין נושא זה מזויות אחרות.

הפעם שמתי לב למה קורה לי בדיבור הפנימי רגע לפני שאני מפנה שאלה שעליה אני רוצה לקבל תשובה בתקשור .
שני רגשות משמעותיים מיד מופיעים:
האחד הוא ציפייה.
השני הוא ספק - האם אצליח לתקשר בכלל.הבנתי שיש לי כאן עבודה פנימית לעשות בנושא. עליי לעשות שיח עם רגשות אלו כדי לברר איתם קצת יותר לעומק מדוע הם מופיעים ..
אשתף במקצת בתהליך.
שיחה עם הציפייה (בדרך כלל הציפייה שלי בנושא תקשור – שהמידע יעבור במלל ואשמע אותו)
הרחבתי קצת ושאלתי את עצמי כשאני אומרת ציפיות למה אני בדיוק מתכוונת, מה הציפיות שלי בקשר לתקשור .
1. שמשהו חיצוני לי יעביר לי משהו.
2. שהתשובה למה שאני שואלת נמצא שם ולא פה.
3. שזה יהיה במילים שאני לא מכירה ואומרת ויודעת.
4. שזה יהיה שונה מהמחשבה הרגילה שלי כי אם זה עולה ספונטנית ומיידי זה מתוכי
(מרגיש לי שיש במשפט הזה מוקש- דורש בירור).
5. שאני צריכה לעשות משהו.
6. שאני צריכה להתאמץ.לאחר מכן עצרתי וניהלתי שיח עם אותו חלק בתוכי,
שלום לציפייה שבתוכי, אשמח לשמוע.. וכך היא אמרה.
כשאת מצפה למשהו מסויים , לא תופתעי ממנו .
הפתעות זה מפחיד, זה תוקף אותך כשאת לא מוכנה , אין לך שליטה על זה, אין שם יציבות ובמה להחזיק להיאחז .
אם אין שליטה והבנה יש כאוס.
ככה אני שומרת אותך בטוחה ככה אני שומרת אותך שולטת בכל סיטואציה.
בנוסף אני שמה לב שצייפיה הוא רגש שאני משתמשת בו לעוד נושאים בחיים שלי, לצפות שיהיה כמו שאני חושבת שצריך להיות כדי לא יהיו לי הפתעות.
עשיתי הפסקה כדי להבין (החזקת שליטה במקום שיש בו צורך לאבד שליטה)המשכתי ונתתי מקום לספק. עם הספק היה לי קצת יותר קשר לנהל דו שיח.
הוא חמקמק יותר, הוא לא ברור ונותן תחושה של לא להקיא ולא לבלוע ואז ההבנה התחילה להדהד איך זה מתחבר.
שלום לספק שבתוכי, אשמח לשמוע.. וכך הוא אמר:
התפקיד שלי אמר הספק הוא לייצר זמן ביניים להיות לא החלטי , לא שחור ולא לבן, לא לחיות ולא למות להיות אמצע להיות איזון בכאילו ככה אפשר להיות בחוסר בחירה חוסר עשייה חוסר לקיחת אחריות.
ואז הבנתי אם אני בציפייה למשהו יש לי מסגרת, ואם כל זה נותן יד לספק ששומר על עמדת ה"אמצע" אני תקועה וחוסמת גם את התקשורת – תיקשור.

ואיך כל זה קשור לנושא העייפות ..פניתי פנימה וביקשתי בליבי תשובה מתוך כבוד והבנה גם לציפייה וגם לספק לאפשר לי להיות מופתעת לא מוכנה ולא שולטת במה יבוא ומתי.
שלחתי לאויר שוב את השאלה .. המשכתי ביומי ובזמן הכי לא צפוי מופיעה לי התשובה.

"מעייף להתעורר" - להיות ער דורש המון אנרגיה המון מחוייבות , בחירה ולחיות את האמת שלך.
עם זה שלחתי את המטופלת לדרכה..קצת לחשוב על זה בעיקר להרגיש את זה כדי לפתוח מרחב המאפשר דיאלוג עם החלקים הקולות והרגשות שלה ומתוכם לבחור.