איפה המתג של הווליום

לפעמים אני מחפשת בתוכי את הווסתים והמתגים של הקצב והעוצמה.

אני שומעת את עצמי אומרת לעצמי:

את הולכת מהר מידי..

העוצמה הזאת שאת חווה את הדברים גבוהה מידי

את מדברת הרבה מידי..

את כותבת הרבה מידי ..

נו בלי שאשים לב הביקרות באה לביקור.

אז רגע עוצרת נושמת נכנסת פנימה ונותנת לזה להיות, רק להיות..

לא מתנגדת, אולי קצת נבהלת מהעוצמה אבל עדיין נותנת לזה להיות.

מנהלת דו שיח עם הביקורת,

הפעם היא הגיעה לבושה כחיילת עם קיטבג ענק הסתכלתי על הדרגות שלה, סא"ל בצבא הגנה לשרון ..שאלתי אותה מה יש בקיטבג ..פחדים גדולים, קטנים וגם בינוניים מכל הסוגים ובכל הצבעים כך היא אמרה ומונעי כאבים משוכללים. אהה ויש לי גם קצת לחמניות אם תרצי.

חייכתי בתוכי ואמרתי לא תודה, את מוזמנת להישאר כאן אבל בינתיים אני מסתדרת.

בזכרוני עלתה שיחה שניהלתי לפני כמה חודשים עם ההדרכה שלי לגבי רגשות

הנה השיחה :

שאלתי וביקשתי נקודת מבט נוסף על רגשות ?

לרגע מצאתי את עצמי שם למעלה ברמה של נשמה לידי היתה מדריכה שעזרה לי לבחור הוויות בהם ארצה להתנסות , פניתי אליה כדי לקבל הסבר מדוע אני בוחרת בהוויות, שאלתי היתה על רגשות.

היא הסבירה – המטרה היא ללמוד הוויה , הוויה לומדים באמצעות רגשות, אותם מתנות קטנות שיש לנו כנשמה בגוף, עוד היא הסבירה שהוויה היא ספירלה של רגשות שכבות על שכבות מעגל בתוך מעגל.

הוויות- פשוט להיות

להיות ברגשות.