חרדה זו מאופיינת בדאגה מוגזמת ומתמשכת לגבי מגוון רחב של נושאים, גם כשאין סיבה ברורה לדאגה. אנשים עם חרדה מוכללת מתקשים לשלוט בדאגות שלהם, וחרדה זו מפריעה לתפקודם היומיומי.
האדם המצוי בחרדה זו חש תחושות של לחץ דאגה וציפייה מתמדת לאסונות לרב חרדה זאת תלווה בדאגה בלתי נשלטת ואף משתקת.
חרדה כללית מתמשכת מלווה בעוררות יתר והפרשת הורמוני סטרס, מה שמכניס את הגוף למצב הישרדותי ומתישה אותו.
עבור הסובלים מחרדה זו העתיד נחווה כמקום מסוכן וקשה להם לחיות את ההווה.
הנה כמה תובנות שלי מהמסע שלי עם החרדות
הרשו לי לרגע קצר לצאת להגנת החרדה ולהגיד שלכל התנהגות שלנו גם אם היא מקשה על חיינו יש כוונה חיובית. לרב כוונה זו תהיה כדי להגן עלינו.
חרדה היא מעבר ספונטני לזמן אחר. מעבר זה מתרחש באופן אוטומטי. הגוף מאבד לרגע קשר עם המציאות, את הקשר עם הרגע הזה (הווה).
חרדה מתחברת לזיכרונות של כאב מהעבר ופחד מפני העתיד. זה כאילו שהגוף והמחשבות לא באותו אזור זמן. בזמן חרדה מתקיים נתק ואת הנתק הזה ניתן לחבר. ואיך עושם זאת .. פעולות של אדמה.
מיקוד בחושים מחבר את הגוף לרגע הזה משהו לראות משהו לשמוע משהו לגעת משהו להריח ומשהו לטעום ..
אנרגיה היא יש, היא דבר קיים. והיות ואין העדר או וואקום כאשר אנחנו מנותקים ממשהו סביר להניח שאנחנו מחוברים למשהו אחר .. אם כך בזמן חרדה כאשר אנחנו מנותקים מהמציאות אנחנו מתחברים אל עולם הדמיון (תת המודע) וצופים "בסרט" שמקרינה החרדה. וכך אנחנו נכנסים בצורה ספונטנית לאזורי הדמיון לאזורי התת מודע.
חרדה בדיוק כמו כאב מגיעה לסמן צורך. צורך בהתייחסות לדבר מה שיש לנו קושי להתמודד איתו. זה יכול להיות רגש קשה, כאב רגשי, חוויה קשה.
מתוך הנחה זו .. האומרת שכאשר אני בחרדה ואני מחוברת לאזור הדמיון שהיא מציאות חלופית של הרגע הזה, ואם אני כבר "בסרט" אז דמיון חיובי ונעים המפעיל את כל החושים יכול לסייע בהפחתת החרדה.
במקום להיכנס לעולם קולנוע ל סרט אימה, אפשר להחליפו בסרט בעל תוכן של הומור/הרפתקאה/ אהבה .
תסמינים נפוצים של חרדה מוכללת: