מדוע אנו חסרי מוטיבציה


מדוע אנו חסרי מוטיבציה?  "חוסר מוטיבציה לעשות דברים שאני רוצה, דברים שחשובים לי". מדוע זה כך?

שאלה זאת עלתה כחלק מתרגול תקשור, בקבוצה שאני משתתפת בה. 


המשפט הראשון שקפץ לי היה למה לעשות היום מה שאפשר לעשות מחר-כך.
רגע לפני שנכנסתי פנימה לשאול, נזכרתי שלפני כמה חודשים עלתה בי אותה שאלה
והתשובה שקיבלתי אז היתה.
פחד שמתחתיו יושב מוגן הימנעות מכאב, דחיינות הוא חלק ממנגנון פעולה של פחד.
פחד מלעשות, פחד שלא אצליח לעמוד בציפיות שלי מעצמי, של אחרים ממני, פחד שחלילה יצא משהו טוב (הצלחה), פחד ממציאות, פחד מלקיחת אחריות.

והיום שואלת שוב.
וזאת התשובה שקיבלתי
מוטיבציה גדלה מול תשוקה אמיתית.
מוטיבציה או גיוס כח העשייה מגיעה במקביל למוכנות והסכמה פנימית.
מצב זה של חוסר מוטיבציה מתקיים כמעצור עד אשר מתקיימת התאמה.
בשלב זה הרגשתי שאחת הישויות מתקרבת אליי ממש קרוב לאוזן ולוחשת בתאכלס את יודעת מי מנהל כאן את העניינים ?
שאלתי מי ?
הנשמה, האנרגיה שאת, כאשר רצונך ורצונה מסונכרנים ניצוץ המוטיבציה נדלק ומתחיל להניע לעשייה.
לאחר כמה דקות הופיע לפני לב גדול אליו היו מחוברות ידיים עשויות כמו להבות של אש.
וזה מה שנאמר, אנרגיית העשייה הינה אנרגיה של אש, הלב הינו אנרגיה של אש, הידיים הן אלו העושות את תשוקת הלב.

כשאין מוטיבציה לעשות דבר מה, בדקו ושאלו עצמכם היכן באמת נמצאת תשוקת ליבי ?