מה אנחנו מחפשים ?

כל מסע רוחני הוא מסע של חיפוש.

נכנסתי למדיטציה וביקשתי לקבל תשובה לשאלה - מה אנחנו מחפשים?

שאלה זאת עלתה כחלק מתרגול בקבוצת תקשור שאני משתתפת בה.  
הנה התשובה שקיבלתי:

טוב אז כמו תמיד רגע אחרי שאני קוראת את הנושא האסוציאציות וההומור מתחיל להידלק אצלי.
היות וזה חוזר בכל פעם מקשיבה גם לחלק הזה, לפעמים מה שנאמר בהומור או בצחוק או אפילו עם רוח שטות יש בו הרבה אמת. (לכן תמיד כותבת זאת כדי להתבונן בכך מאוחר יותר ולמצוא עוד חיבורים)
זאת היתה התגובה האסוציאטיבית הראשונה שלי ..
מה אנחנו מחפשים בעצם ..את העצם .
והנה עוד אחד .."לך חפש"
זהו נרגעתי ועכשיו אלך לחפש מה אני מחפשת.
לרגע חוזרת לחוויה שהיתה לי אתמול.. נכנסתי למדיטציה (בחוץ בגינה) והפעם הרגשתי אנרגיה חזקה מאוד שנכנסת דרך הראש (צ'אקרת הכתר) זה הרגיש לי אחרת, חד יותר רציף יותר האנרגיה היתה שונה ממה שאני רגילה אליה. זה הרגיש לי אנרגיה גברית יותר.
האמת שבכלל לא שאלתי את השאלה בתוכי, כמו שאני רגילה לעשות. התקשור/המסר כאילו זרם לתוכי. והנה מה שקיבלתי:
אנו מחפשים את החיבורים ואת האחדות וזאת כדי לנפץ את אשליית הנפרדות.
אנו מחפשים קירבה של עצמינו לעצמינו.
אנו מחפשים את הקירבה שלנו לאחרים.
אנו מחפשים באמצעות החושים שלנו המשדרים וקולטים ללא הפסקה (אנשים, ישויות, מידע ועוד)
אשליית ההפרדה מייצרת חיפוש אשר שאיפתו היא למצוא אחדות.
כאן עשיתי הפסקה כי צורת העברת המידע היתה לי חדשה.. 
נכנסתי שוב וקיבלתי קצת פירוט.

נשמתנו נכנסת לגוף ולוקה בשכחה מי היא ומה מטרתה ומאותו רגע מתחילה היא לחפש את עצמה לשם כך היא זקוקה למערכות יחסים עם כל מה שסביב. עם הגוף בו היא שוכנת עם האנשים שסביבה וזאת כדי למצוא את מה שתכננה במסעה כאן בגלגול זה.
כאב לי קצת הראש אז הפסקתי.


לאחר כמה שעות התחברתי כמו שאני רגילה דרך צאקרת הלב
נכנסתי פנימה במדיטציה, שאלתי בתוכי את השאלה ונתתי לה להיות.
הגעתי כמו בכל פעם לחדר שבדלת שלו כתוב "חדר מצב" בחדר הזה יש מסך ויזואלי בו המידע כאילו מוקרן לי כדי שאוכל לראות.
על המסך הופעתי אני מוקרנת על כולו שם קיבלתי הסבר על החושים שלי כיצד בעזרתם אני מחברת ומתחברת לסובב אותי. לכל אחד מהחושים שלך קיימים תתי חושים, בעלי יכולת קליטה רחבה יותר צלולה יותר ועמוקה יותר. (הינך, רואה, שומעת וחשה בצורה רחבה בהרבה ממה שאת מודעת אליה) המוח האנושי בעזרת החושים משדר וקולט חומרים שונים אשר אחראיים למשיכה והרחקה של הסובב אותנו.
המסך נסגר וההקרנה של גופי חזרה לתוך גופי.
נשאלתי אם אני רוצה לחוש את הצאקרות שבתוכי את תחושת האנרגיה השונה של כל אחת מהן.
אמרתי כן.
לידי היתה אחת מהמדריכות שלי שכבתי על הגב , בכל פעם נדרשתי לרכז את המיקוד שלי באזור שונה בכל אחת מהן התחושה היתה שונה. קצת קשה להעביר למילים את התחושות אבל אנסה.
חשתי חום מתפשט, קור מרעיד, חשתי עונג, חשתי תחושה של גלי קול, חשתי את דופק הלב חשתי את הדם זורם בתוך הורידים והעורקים שלי. צללתי לעולם של תחושות חוויה נפלאה של התמסרות מלאה לכוחו הפנימי של הגוף.
היה מוזר כי בדרך כלל אני או שומעת או רואה הפעם יכולתי לחוש. (בעצם שחושבת על זה, לא כל כך מוזר, בטיפולים שלי לעיתים אני מתקשרת באמצעות מגע)
אני לא יודעת מה חיפשתי ומה אני מחפשת.
אבל יודעת שלאחר התירגול מצאתי שלווה ושמחה פנימית. (הפעם לקח לי כמה שעות לחזור לכדור הארץ וגם זה היה בסדר, אני שמה לב שאני כבר כמעט ולא מחפשת את מתגי הוויסות ונחיתה שלי).
מצאתי הקשבה שלי לעצמי מעצמי
מצאתי קצת שקט וחופש.
מצאתי ששאלות ממגנטות תשובות בדרכים שונות וממרכזים שונים ובעזרת חושים שונים.