אוכל - מסע של נשמה במאנץ

זה אולי יראה וישמע לכם שטחי ואולי קצת מוזר הפוסט הזה .. אבל יותר מכל הוא מדבר על הנושא החביב עליי, אוכל (מסע חיים של נשמה במאנץ).

הוא מדבר על אוכל הרבה אוכל. הוא גם מדבר על תשוקות, על רצונות, על תפישה של שפע ומחסור, של מותר ואסור, של יש ואין, של יש מספיק, של מה מספק. וגם של למידה חשובה להפסיק לנסות להפסיק ..זה עלול להפסיק את הסיפוק. 

לאכול או לאכול זאת בכלל לא שאלה ..

וברא אלוהים את האוכל ויהי ארוחת בוקר ויהי ארוחת צהריים ויהי ארוחת ערב וארוחת לילה וגם נישנושים ..

ויאמר אלוהים..עוגת גבינה, עוגת שוקולד, שטרודל תפוחים, קרמשניט, בלאקפורסט, עוגת תפוזים, לימונים, אינגליש קייק, מאפים מתוקים ומלוחים ועוד ..

וישתדל במיוחד ויברא גם את הפיצה. OMG אני טוב, אני.

בין לבין בזמנים של סייסטה ברא את הגלידה וכשהתעורר משנצ ברא גם תוספות.. קצפת שוקולד חם, פיצפוצים ודובדבנים.

ויתעורר למחרת והיה רעב ולכן ברא את הפסטה, נודלס , ספגטי מקרוני קנלוני וכדי שיהיה מגוון וטעים ברא את הירקות.

ויאמר אלוהים ..חיים תעביר לי את ספר המתכונים וכך כתב..

אל תדאגו זה לא נגמר ולא ייגמר לעולם ..(גמר)

איפה העט אני צריך לחתום על זה (חתימה) 

אוכל אחת ה-יצירות המבריקות שלי וזה בהחלט רק ל (טובה)

חחח לא יודעת דיבורים על צום עושים אותי רעבה יותר 

וחתימות על גמר/ה/נו בכלל.

 זהו אני מוכנה ליום כפרה עליו.