מרד..

חלק מהמסע שלי

הוא להתאמן בלהיות אני..(אחלה כושר זה)

מוצאת שהכתיבה מאפשרת לי להתבונן על עצמי מזויות שונות ..לעשות פוקוס על חלק שמבקש להגיע לקדמת הבמה שלי. ולראות שאני גם וגם וכזאת וגם כזאת ..

הרבה פעמים מוצאת את עצמי בשיחות פנימיות מול סיטואציות כדי להבין אותם וכדי לאפשר לי להרגיש אותם (לא תמיד קל לי, אבל שווה)

הנה אחת כזאת שהיתה לי בשבוע האחרון.

מרד !!

כשאני כועסת או נעלבת.

מתעוררת בי המורדת

היא רוצה לשבור את הכלים ולא משחקים.

היא רוצה להיות ספק ילדה ספק מתבגרת היא ממש, אבל ממש לא רוצה להיות גברת.

היא רוצה לעשות רעש, היא רוצה לעשות פרובוקציה.

ככה היא רוצה לבעוט, רוצה להתחצף, לקלל, לא רוצה לדבר יפה ולענות בחיוך

רוצה לזעוף, לא רוצה להיות נחמדה וגם לא שקטה.

רוצה להגיד מה שבא לה ומתי שבא לה בלי לעגל, לסנגר ולמצוא חן,  לא רוצה לרצות אף אחד כולל את עצמה.

היא רוצה ..

ואני, אני לא נותנת לה סוגרת אותה וסוגרת עליה מכל הצדדים.

מרגישה אותה בתוך דפנות הגוף היא בועטת לי מבפנים .תני לי לצאת היא צועקת

תני לי לצאת היא בועטת.

ואני על הקצה..  מתנדנדת ..מפחדת ..

ממה את מפחדת ..ממה ?

להיות שונה?

להיות משונה ?

כן אני עונה בשקט.

ממה את מפחדת.. ממה ?

להיות מבודדת ?

לא שייכת ?

כן, אני עונה.

ממה את מפחדת.. ממה ?

שהגבולות יפלו ויראו ?

כןןןןןןןןןן אני צועקתתתתת ..

אני מפחדת שיראו אותי.. אני אומרת בשקט.

יש בתוכי מורדת מותר לך להיות אני שוב צועקתתתת..

רגע של שקט,

המילה מורד התחילה להסתובב האותיות התחילו למרוד לשנות את מקומם ..

ואז ..

לפני הופיע המילה רדום ..

חייכתי בתוכי ..הגיע זמן להתעורר גברת ..

רוח.. רוח ..מה מצב הרוח, יאללה תפסיקו לעשות עליי רוח ..

עוד רגע..

מתלבטת..

ממממ...

מתלבטת...

מה יגידו..

פרסם..

פיייי איזה שיחרור ..