פרוסה עם חמאה

לאחרונה התחלתי בתהליך ריפוי מול נושא שמתמודדת איתו רב חיי. (אוכל)

זה התחיל במפגש עם אשה מיוחדת במינה, אילנה רוגל.

כחלק מהריפוי הציעה לי להימנע מלחם וגלוטן ויתרה מכך ממריחת משהו על לחם.

כל החיים מרחתי דברים על לחם.
העדפה הראשונה שלי בכל ארוחה היתה למרוח משהו על לחם, בנדיבות יש לומר..
היום אין לי יותר בתפריט לא לחם ולא שום דבר למרוח.
כתוצאה מכך אני לא מורחת יותר שום דבר על לחם ומתוך כך הפסקתי למרוח את עצמי - מסתכלת יותר ויותר לאמת בעיניים.

אתמול חלמתי על מסכות ועל קרנבל פורימי מוזר שבו כל המסכות היו מפחידות..
כבר כמה שעות הולכת עם החלום אשר מעלה בתוכי שאלות וגם אולי חלקיקי תשובות..

האם אני מאפשרת לעצמי לבטא את מי שאני או את מה שאני מרגישה ?

הנה חלקיקי מחשבה שעלו.

לפעמים אני שמה מסכה כועסת ומתחת מסתתר פחד וכאב.

לפעמים אני שמה מסכה של נתינת יתר עד לריצוי ומתחת מסתתר אני לא מספיקה.

לפעמים אני שמה מסכה מחייכת ומתחת מסתתר עצב גדול.

מסכה כדי לשרוד
מסכה כדי שיאהבו אותנו
מסכה כדי שיקבלו אותנו
מסכה כדי שנרגיש שייכים
(נכתב ברבים מתוך ההבנה שיש בתוכי עוד מגוון חלקים)

אני שמה לב לכך שהרבה פעמים אני מזוהה עם המסכה ששמתי על על עצמי יותר ממה שאני מזוהה עם עצמי.

פרוסה עם חמאה מישהו ..