קולות של באגט
דיאלוג פנימי – קולות של באגט
רב האנשים שאני מכירה אוכלים גלוטן
וגם האירוח שלי כולל גלוטן (כי זה טעים ויש לזה ריח אוחחח איזה ריח מפתה וטעים וממכר)
הבוקר היו לי אורחים לכן הלכתי למאפייה.
קניתי בגטים
קניתי מאפים בטעמים שונים (פרג, גבינה, שוקולד, וניל)
הגשתי את המאפים סידרתי אותם על צלחת עם קפה טעים ורייחני ..כולם אכלו ונראה שהיה להם טעים (אני גם יודעת שטעים כי אכלתי כאלו מאות פעמים) הפעם זה לא ממש עשה לי את זה.. אז בחרתי שלא לאכול מהם והרגשתי סבבה. (כל החלקים שלי הרגישו טוב עם זה)
מאוחר יותר הגשתי כריכים טעימים בטירוף (הכנתי את כל הקומבינציות שאני אוהבת לאכול, יש לי אחלה טעם בכל מה שקשור בסנדוויצים) כולם מכירים את הסנדוויצים שלי ואת הדמיון והחיבור כך שכל ביס מעיף אותך עוד כמה סמ לאויר..(ככה לפחות נשמעות התגובות הקולניות והמבטים שיש לאנשים בין ביס לביס)
כאן האתגר שלי היה קצת יותר קשה ..כאן הגירוי של הריחות והמגע הפעיל לי את כל המערכת.
נתתי לזה והתבוננתי איך זה מפעיל לי את המחשבות ואת ההתנהגות.
התבוננתי ובדקתי נתתי לקולות לדבר.
נתתי מקום לזאת שרוצה לתת ביס בעסיסיות הזאת..
וגם לזאת שמונעת ממני לקחת ביס
נתתי גם מקום לחלק שמבין את סיפור הגלוטן והשפעתו עליי באופן אישי
נתתי מקום לשרון שסבבה לה להיות שמנה ובעודף משקל
נתתי מקום גם לשרון הרזה
נתתי מקום לגרגרני במאנץ
נתתי מקום לזאת שאוהבת לאכול
נתתי מקום לזאת שיאללה נהנה עכשיו ולא ממש נחשוב על התוצאות אחר-כך
המון קולות שאפשר היה לשמוע אותם כל אחד לחוד או איך הם הופכים ברגע אחד לסלט שלם.
לכל אחת מהן קול לכל אחת הרגשה מטרה התנהגות.
שהיתי בזה קצת (כולם היו עסוקים בלאכול ולעשות קולות של עונג מממ יאמי ממממ וכאלו) כך שלא שמו לב למתנהל אצלי בתוך המרחב.
אבל אני שמתי לב ..שמתי לב שלמדתי לתקשר עם החלקים בתוכי, שמתי לב שיש שם פחות אימפולסיביות, עוד שימת לב מיוחדת לראות ולבדוק שאני לא בצמצום ובהימנעות כי ככה אתה רק דוחה את הבעיה לאחר כך .. עשיתי עם עצמי הסכם שמותר לי ..באמת מותר לי, מה שבא לי וכמה שבא לי.
כשחזרתי לכאן ועכשיו על המגש נשארו רק פירורים. (לא לדאוג יש לי עוד מספיק באגטים להכין לי כמה כריכים שבא לי ) אבל האמת שלא ממש בא לי, בינתיים ...
בהמשך הבוקר ביקשתי יותר קירבה וגם כמה חיבוקים (לאחרונה הפכתי לקצת יותר צמדודית, נותן לי תחושה של קרקע)
עכשיו יש לי שקט ❤️
