מתחת לפני השטח


אפריל 2019 , מנחה הסדנה המתוקשרת יצא לבדוק את השטח, כדי להכין את הקרקע לסדנה המתוקשרת שתהיה באפריל 2020.

אני זוכרת את התגובה הראשונה שלי (אין לי מושג למה ואין לי מושג איך, אני אהיה שם) קצת הבהיל אותי שחלק ממני יודע לפני שבכלל החלטתי.

בהמשך עלו בי פחדים ממקום זה שאין להם באמת הסבר "הגיוני" כי לא הייתי באנגליה ובטח לא בגלסטנברי בגלגול זה..

אך התחושות והרגשות סיפרו סיפור אחר.

פחדים וחלומות שלכולם נושא משותף – גלסטנברי.

תמונה זאת שצולמה מלמטה כלפי מעלה בתוך St Michael's Tower  שעל גבעת התור.

משכה את תשומת ליבי והחזירה אותי למטה, מתחת לפני השטח ובאותו רגע גם אחורה בזמן היא לקחת אותי לזיכרונות מלאים בפחד, בחשש לחיי ולשפיותי.

ראיתי את עצמי כנער צעיר הנכנס לתוך מרתף, הכניסה לאותו מקום היתה בעזרת מדרגות לולייניות רחבות עשויות אבן המסתובבות סביב עמוד מרכזי רחב, מדרגות אלו הובילו למרחב בו היו מבנים הנראים כחדרים בעומקים שונים מתחת לקרקע . כשהסתכלתי למטה היה נדמה לי שאין סוף למדרגות אלו ושאין בסופם קרקע.

 מבנה/מרחב תת קרקעי שלתחושתי המילה המתאימה יותר לתאר את מה שהרגשתי ואפילו חשתי בגוף היא מרחב זמן, כמתבוננת מתוך עיניי אותו נער חשתי דואליות של זמנים הווה והבנה שמה שעיניי רואות הוא גם העתיד או אולי בכלל העבר.

במקום זה עסקו באלכימיה שלא מהעולם הזה לא ממש יודעת לתרגם למילים את מה שעיניו ראו אך יכולה להגיד כשהתבוננתי מעיניי הנער יכולתי לחוש קונפליקט מאוד גדול.

מצד אחד סיקרן אותי להיות חלק ממשהו גדול ומצד שני כל הנעשה שם אינו עמד בהתאמה עם היכולת שלי להבין מה עיניי רואות. (זמן מה עוד התעקשתי להבין ולתת הסברים, בשלב מסויים ויתרתי).  

המשכתי והסתכלתי סביבי דרך עיניי הנער האנשים בתוך מרחב תת קרקעי זה נראו שונים זה הרגיש שאותם אנשים מקדימים את זמנם, יכולתי לחוש בתוכי את אותו פחד שחוצה את גבולות השפיות.

מה שראית/חווית הוא אזור זמן הוא אינו איזור כמקום, קיימות כניסות לאזור זה ממקומות שונים על פני כדור הארץ.

מקום שהינו קרקע ובו בזמן אינו קרקע. התבצעה שם אלכימיה באלמנטים בהם כל אלמנט מכיל בתוכו את 4 האלמנטים האחרים, האש מורכבת מעצמה אך גם מהמים מהאדמה והאויר ..לא ממש הבנתי וגם לא התעמקתי בכך, רק יכולה להגיד שזה נראה ונשמע לי הגיוני איכשהו..

בשלב זה עצרתי לרגע ופניתי להדרכה שלי לגבי התחושה שלי וגם כדי לראות קצת יותר רחב. ביקשתי היבט נוסף על נסיעתי.

סעי לשם כי הגיע הזמן לריפוי האדמה שממנה נובעת האדמה שאת.

אני חוששת אמרתי, זוהי הפעם הראשונה שאני נוסעת לארץ רחוקה לבד (נכון שאני עם קבוצה של אנשים) אבל בכל זאת לבד.

הרשי לנו לתקן ולהרגיע מעט חלק ממך אמנם טס רחוק אך חלק ממך חוזר הביתה.

זה רק נראה שאת נוסעת החוצה אך למעשה את נוסעת פנימה.

את אמנם תסעי עוד זמן מה (8 חודשים) שנמצא קדימה בזמן , אך שימי לב שההכנה לנסיעה נמצאת אחורה בזמן.

זמן הנסיעה הפיזי מדוייק לסינכרון בין השניים.

לא מקרי הוא הדבר שיום הסדנה האחרון הינו יום הולדתך ה- 50.

ודבר מה נוסף, זכרי ואל תשכחי בדיוק באותו רגע בו יש בנו הסכמה ללבד  באותו רגע ממש אנו מרגישים יחד (עם עצמנו)  ממש כמו קסם.

יש מתוך האין.

עד כאן להפעם נתראה בהמשך ..❤️