לשתוק או להגיד

באחד מהקורסים שלמדתי, לא משנה כרגע הפרטים של מה ואיפה..
מה שחשוב כאן עבורי היא החוויה והלמידה ממנה.
התבקשנו לבצע תרגיל בו התבקשנו להסתובב בכיתה לפגוש באנשים שאנו לא מכירים ולא פגשנו מעולם ליישר מבט ולהגיד לאותו אדם אחד מארבעת המשפטים:
אני בוטח בך ..
אני לא בוטח בך..
אני לא יודע אם אני בוטח בך או לא
אני לא יודעת מה להגיד.
(לא משנה כרגע מה אני חושבת על התרגיל והסיטואציה שזה מעמיד את המשתתפים, לא על זה אני רוצה לשים את הפוקוס. כי ברור לי שלכולנו המון סיבות .. מה יגידו, מי שמולי יפגע, לא יאהבו אותי, יחשבו עליי ככה וככה וככה.. ועוד ברור ש לבטוח במישהו יושב על אמונות וחוויות הבסיס שלנו לגבי אמון באנשים. אבל מטרת התרגיל היתה אחרת, המטרה היתה לאתגר אותנו מול עצמינו בנושא של להגיד את מה שאנחנו חשים, ומרגישים)

מהתרגיל הלא פשוט הזה למדתי על עצמי משהו,  למדתי שהדבר החשוב ביותר הוא לומר לעצמי את האמת.

בתאכלס בין 4 האופציות יש רק 2 . זה או שאתה בוטח או שלא ..השתיים האחרות הן בצורה זאת אחרת אני לא בוטח..
באופן אישי מול 2 אנשים יכולתי לישר מבט ולהגיד אני בוטחת בך ומול השלישי מצאתי את עצמי אומרת אני לא יודעת מה להגיד..
הבנתי שיש לי קושי להגיד את האמת שלי, או את מה שאני מרגישה.

אז הנה אומרת בקול רם ..
לפעמים גם אני מעדיפה לשתוק להתחמק מאשר להגיד את מה שאני באמת חושבת.

חיבור מחדש.. לפעמים יש לי תחושה של חלק מפאזל , ולפעמים של פאזל שמחפש את החלקים שלו.